החלטה בתיק בש"פ 2840/14

א.             ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' חזק) בתיק מ"ת 25008-11-13 מיום 16.3.14, בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. עניינה של הפרשה עבירות מין בתוך המשפחה.

• כתב האישום והליכי המעצר
•  

ב.             בהחלטה מיום 1.1.14 (בש"פ 8679/13) פרט השופט א' שהם את העבירות המיוחסות לעורר, לפיכך אביאן בתמצית.

•  
•            ביום 13.11.13 הוגש כתב אישום נגד העורר, יליד 1990, המייחס לו עבירות מין במשפחה (מעשים מגונים), לפי סעיף 351(ג)(2) בנסיבות סעיף 348(ב), סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן חוק העונשין); ועבירות מין במשפחה (מעשה סדום), לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 347(ב), סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין. כנטען בכתב האישום, החל ממחצית שנת 2011 ועד סמוך לחודש יוני 2013 נהג העורר, דודם של הקטינים, להשגיח על אחייניו בימי שלישי בשבוע. בסמוך לחודש מאי 2013 במועד שאינו ידוע למאשימה ביצע העורר באחיינו, קטין, יליד 2005 (להלן המתלונן), מעשה סדום. במועד נוסף שאינו ידוע ביצע העורר במתלונן מעשה מגונה.

ג.              עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים (מ"ת 25008-11-13). בדיון מיום 19.11.13 הסכים בא כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר תוך שטען לקשיים בראיות; בית המשפט הורה על הגשת תסקיר מבחן. בהחלטה מיום 22.12.13 הורה בית המשפט (השופט א' חזק) על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בבית אחותו בפיקוחה ובפיקוח אמו, חרף המלצתו הלא חיובית של שירות המבחן, וזאת מכיון שהראיות  נגד העורר אינן מצויות "ברף הגבוה".

•  
•            על החלטה זו הוגש ערר מטעם המדינה (בש"פ 8679/13). ביום 1.1.14 קיבל בית משפט זה (השופט א' שהם) את הערר בקבעו, כי הראיות לכאורה עומדות ברף הדיוני הנדרש. עוד נקבע, כי לא היה מקום לסטות, בנסיבות, מהמלצתו הלא חיובית של שירות המבחן. צוין, כי המשיב יוכל להציג חלופות מעצר אחרות אשר ייבחנו לגופן על-ידי שירות המבחן.

ד.             ביום 21.1.14 הוגשה בקשה לעיון חוזר. ביום 12.2.14 הורה בית המשפט על הגשת תסקיר עדכני. בתסקיר משלים מיום 23.2.14 נמנע שירות המבחן מהמלצה על שחרורו של העורר שהוצעה אצל דודת העורר, וזאת נוכח חששות המפקחים המוצעים - אנשים נורמטיביים - מעמידה בתנאי החלופה לאורך זמן. בתסקיר נוסף מיום 10.3.14 נמנע שירות המבחן מהמלצה על שחרור העורר לחלופה המוצעת עתה - אצל אחות העורר בצירוף מפקחים בני משפחה נוספים - וזאת נוכח החשש כי אחותו של העורר הסובלת מבעיות נפשיות, אינה יכולה לשמש גורם השגחה יציב לפיקוח ממושך.

החלטת בית המשפט המחוזי

ה.             בהחלטה מיום 16.3.14 נדחתה הבקשה לעיון חוזר, נוכח התרשמות שירות המבחן כי אין עסקינן בחלופה מגובשת דיה ויציבה היכולה לתת מענה לצרכיו המיוחדים של העורר. בית המשפט אימץ את המלצת שירות המבחן שלא לשחרר את העורר לחלופה אצל אחותו, והורה לבית המעצר לנקוט באמצעים הדרושים למנוע מן העורר לפגוע בעצמו ומאחרים לפגוע בו.

הערר

ו.              בערר נטען כי בעניינו של העורר קיימת הצדקה לסטות מהמלצתו של שירות המבחן, וזאת נוכח טיב החלופה שהוצעה הכוללת מפקחים סמכותיים ונורמטיביים; מעצר בבית המרוחק מקרבת ילדים; הסכמה לאיזוק אלקטרוני; הפקדות כספיות גבוהות, והתמשכות ההליכים בתיק העיקרי (דיון ראשון נקבע רק ליום 11.6.14). עוד נטען, כי החלופה המוצעת נפסלה על-ידי שירות המבחן בשל היות אחות העורר בעלת הפרעת אישיות גבולית, וזאת אף שבמסגרת תכנית הפיקוח שנבנתה על-ידי בני המשפחה תידרש האחות לפקח על העורר רק למספר שעות מצומצם יחסית.

הדיון

ז.              בדיון טען עו"ד דייגי כי ניתן לאפשר את החלופה בבית אחות העורר, שכן הוא נעדר עבר פלילי , חלש ובעל בעיות נפשיות, מתפקד ברמה גבולית, ולא פגע באיש בתקופת מחצית השנה שבין העבירה הנטענת למעצר; החלופה מרוחקת מעיר מגוריו בה נעברה העבירה כנטען, יש מפקחים טובים וניתן להוסיף איזוק אלקטרוני והפקדות. על כן תופחת המסוכנות.

           אשר לתסקיר הלא חיובי, נטען שמתחילה היתה נכונות של בית המשפט קמא לכך, אך הוא כבול בהלכה שלפיה נוטים שלא לשחרר בעקבות המלצה לא חיובית של השירות. לאחות המוצעת כמפקחת, כנטען, יש הפרעת אישיות גבולית, ומצבה יציב כעולה מאישור מנהל הדיור המוגן הו היא מצויה. המערער נכון לאיזוק, חרף אמירת שירות המבחן כי הדבר עלול להיות קשה לו, שכן עדיף הדבר על הלחץ במעצר שבו הוא נתון מזה קרוב למחצית השנה. עוד נטען, כי המשפט - הגם שאין מדובר בעדים רבים ונקבע יום למלוא הראיות - לא יסתיים בהכרח במהרה. לשאלתי נאמר כי החלופה בבית הקרובים המוצעים כמפקחים אינה קיימת מבחינתם עתה, ולכן החלופה היחידה היא בבית האחות.

ח.             מטעם המדינה נטען, כי יש לבחון מהם האינטרסים שיש להעדיף; החלטת בית המשפט המחוזי בראשונה היתה כרוכה בחולשה בראיות, אך דבר זה שונה בהחלטת השופט שהם. ועוד, בית המשפט המחוזי הציע מועד מוקדם יותר לשמיעת הראיות, שלא התאים לבא כוח העורר. ועיקר הדברים, האחות המתגוררת בדיור מוגן המיועד למתמודדים עם מוגבלויות שונות, לא אושרה כמפקחת, ושירות המבחן סבור כי החלופה אינה מגובשת דיה, ולמשפחה דפוסים בעייתיים, העלולים להיהפך לסיר לחץ.

הכרעה